בגינה קהילתית בת גלים כל תושב יכול: לייצר את מזונו בעצמו, לגדל פרחים לטובת הציבור, לעבוד את האדמה ולפגוש את אנשי השכונה באופן מהנה. טל פרידמן (לא זה מארץ נהדרת) מרכז את הפרוייקט החשוב והמעניין הזה. הגינה כרגע בשיאה - אולם ההמשך תלוי גם בכם, קוראינו היקרים, תושבי השכונה. חלקת אדמה של 2 דונם כבר מוכנה לעיבוד, שיתוף פעולה והתלהבות מקיר אל קיר גם כן ישנה - עכשיו כולם מוזמנים ללכלך את הידיים...
בבוקר יום שישי הקפוא, יצאנו אל האחו, פצחנו בארוחת בוקר על בסיס ירקות, ביצים קשות ומיץ תפוזים טבעי, ובלי להתמהמה יותר מדי (מפאת הקור העז) אחזנו, מי בטוריה ומי בקילשון, תיחחנו, עיגלנו, זרענו, שתלנו....
נשמע לכם כמו סיפור על חלוצי נהלל? לא ולא, מדובר על יום העבודה הראשון בגינה השכונתית שלנו - או אז, ב-2008. הגינה נמצאת מאחורי שיכוני הבריגדה בצמוד למסילת הרכבת, בפינת רחוב החיל ורחוב הקלעים.
תמונות מיום העבודה הראשון בגינה - 2008
פרמקלצ'ר
באותו יום שישי ב-2008, עברנו השתלמות מעניינת בתחום שהיה חדש לרובנו: הפרמקלצ'ר. בעולם המושג מוכר כבר מספר עשורים ובארץ הוא תופס תאוצה משמעותית בשנים האחרונות. שי כהן, מנהל קהילת חיפה של החברה להגנת הטבע, הסביר לנו כיצד להכין ערוגות לשתילה בשיטת Grow Bio Intensive. שיטה זו מאפשרת לנו להפיק מהקרקע עד לכדי פי 4 תוצרת מאשר בשיטה המסחרית, וזאת ללא שימוש בחומרי הדברה ומבלי לפגוע בפוריות הקרקע.
מעט היסטוריה: באמצע שנות ה-70 זוג אקולוגים אוסטרליים פיתחו רעיונות לגבי חקלאות על בסיס מתקיים. האם שאפו שהחקלאות לא תדלדל את המשאבים הדרושים לה וגם חששו מן הנזק המתרחב הנגרם משימוש בכימיקלים המזהמים את המים והאדמה. ספרם הראשון Permaculture One התפרסם ב-1978.
פירוש השם פרמקלצ'ר הוא "חקלאות מקיימת" (permaculture = permanent agriculture). מאוחר יותר נוסף למשמעות השם הפן האנושי של קיימות (permanent culture).
לפרמקלצ'ר שלושה עקרונות מנחים אתיים:
1. דאגה לאדמה: מניעת זיהום והפרעה באזורי בר בלתי נגועים ושיקום עדין של מערכות אקולוגיות שנפגעו.
2. דאגה לבני האדם: מתן גישה לכל בני האדם למשאבים הבסיסיים הדרושים להם: מים נקיים, אוויר נקי ומזון ללא רעלים, מחסה ומידע.
3. הגבלת האוכלוסייה, הצריכה וחלוקת עודפים: מניעת ריכוז משאבים בידי מיעוט, והקצאת משאבים לטובת פרויקטים סביבתיים.
אז מי צריך את זה בכלל?
גינה קהילתית היא מקום מפגש לפעילות מהנה ואיכותית לתושבים בכל הגילאים. ילדים קטנים יכולים לבוא וללמוד כיצד מגדלים את הירקות שהם אוכלים בבית - ולאלו שפחות אוהבים ירקות - אם הם ירגישו שהיה להם חלק ביצירתם, אולי יתחילו לאהוב אותם יותר ולגדול בריאים וחזקים:) בני נוער, בוגרים וגמלאים יכולים יחד לטפח את המקום, להקים במו ידיהם ריאה ירוקה בלב השכונה - להפוך את העזובה לגן פורח...
מחקרים רבים הוכיחו, כי קיומה של גינה קהילתית בלב שכונה מפחיתה פשיעה, מגדילה את שביעות רצון התושבים ואת איכות חייהם. בעתיד היא גם תאפשר לנו לצמצם את ההוצאה הביתית על מזון ואף להנות מירקות וקטניות בריאים יותר, נקיים מחומרי הדברה.
אפשר יהיה לערוך שוק איכרים, או לגדל בערוגות נוספות ברחבי השכונה - להביא את החקלאות אל העיר.
כעבור שנתיים, 2010 (צילומים: מורן שביט ועוד)
קומפוסט
על מנת לטייב את הקרקע ולהוסיף לה את מרכיבי התזונה לה היא זקוקה אנחנו משתמשים בקומפוסט. ערימת הקומפוסט נמצאת בפינה הצפון מזרחית של החלקה, סמוך לפסי הרכבת. הקומפוסט הוא דשן טבעי.
כדי להכין קומפוסט, ראשית יש להפריד את הפסולת האורגנית מן הפסולת הרגילה הכוללת: פלסטיקים, מתכות, ניילונים ועוד חומרים שמתכלים לאט. את הפסולת האורגנית: כל שאריות המזון, הקליפות, נייר טואלט ואפילו מה שבתוכו מניחים במיכל כלשהוא, או אפילו על הקרקע, מחוץ לבניין המשותף.
אל ערימת הקומפוסט יש להוסיף מעט חומר "יבש", כלומר - שיירי גזם, נסורת עץ. אם מניחים מתחת לעץ בשלכת, אפילו העלים הנושרים ממנו מספיקים.
באמצעות התארגנות של מספר וועדי בתים (וישנם תושבים לא מעטים שמפרידים את הפסולת האורגנית) נתארגן לאיסוף הקומפוסט והבאתו אל הגינה.
המרכיב השלישי והחשוב ביותר בהכנת קומפוסט הוא האדמה. באדמה ישנם מיקרו-אורגניזמים - שרשורים וחרקים שונים המפרקים את הפסולת למרכיבים המינרליים והכימיים הדרושים. לפיכך, על מנת שיווצר קומפוסט איכותי (שצבעו שחור וריחו משכר) אנו זקוקים לשמש, מים, זבל אורגני, ענפים ועלים יבשים, וכמובן אדמה.
אנו קוראים מכאן לתושבים לעשות מעשה טוב - גם לסביבה, ע"י חיסכון בפינוי הפסולת לאתרי ההטמנה הידועים לשימצה (כ-60% מן הפסולת המיוצרת בישראל היא אורגנית). מעבר לסביבה - המעשה טוב לכם עצמכם - על ידי תרומה של זבל אורגני לטובת הקהילה (אתם מוזמנים לקרוא לנו ואנו נפנה אותו אל הגינה) אתם יוצרים לעצמכם שכונה יפה יותר - וירקות חינם.
משהו טוב על העירייה
כאשר החלטנו להוציא אל הפועל את הפרוייקט פנינו אל מר סוהיל עבאס, מנהל מחלקת גנים בעירייה. מר עבאס נרתם במלוא מרצו לעזור לנו בכל דבר שביקשנו ובאורח מאד לא אופייני לגוף ציבורי בארץ, הוא מיד עבר מהצהרות למעשים. טרקטור נשלח לחרוש את האדמה, צינור השקייה הותקן וכל עבודות התשתית הראשוניות בוצעו. מר עבאס התגייס לפרוייקט והבטיח שיעזור לנו בכל דבר שרק נרצה - תרומת שתילים ממשתלת העירייה, הקמת גדר, התקנת טפטפות ועוד. תודתנו והערכתנו שלוחה אליכם: מר סוהיל עבאס, הגב' שרון פינטו וכל עובדי מחלקת הגנים בעיריית חיפה.
ארגון נוסף השותף בפרוייקט הוא החברה להגנת הטבע. שי כהן, בעל ידע רב בתחום הגינון הקהילתי, נרתם לפרוייקט השכונתי שלנו. כמי שצברה ניסיון בהקמת גינות קהילתית בהדר וברמות רמז - קהילת חיפה של החברה להגנת הטבע היא שותפה חשובה ואיכותית עבורנו. אנו מודים למדריכי וחניכי החברה על העזרה שהם מושיטים לנו בטיפוח חזות ואיכות השכונה.
תודה מיוחדת לתושבים הנפלאים שבאו לעזור, לדינה פינקוס - רכזת הגינה בעבר, לניסים - הגנן הראשי של בי"ח רמב"ם ולגב' פרידה קושמרין העו"סית הקהילתית המדהימה.
הידעת?
גינה קהילתית בת גלים הינה חלק ממסלול הטיול המומלץ בשכונה כפי שמופיע באתר iNature.
